סביבה, קיימות ואקלים

סביבה, קיימות ואקלים

"כסף בא והולך, אבל שטחים פתוחים וערכי טבע שהולכים – כבר לא יחזרו"



  • לא תאושר בניה על שטחים ירוקים.

  • מיליון עצים יינטעו בעיר תוך 3 שנים.

  • עיריית ירושלים תפעל לכך שיוכרז "גן לאומי הרי ומעיינות ירושלים" – זאת לשם שמירה על הטבע מסביב לעיר ומניעת השתלטות כרישי הנדל"ן עליו.

  • הטבות בארנונה לבניינים שיבנו מתקנים סולאריים או יקימו גגות ירוקים.

  • הקמת קרן עירונית לשימור והנגשת אתרי הטבע העירוניים.

פירוט הנושאים


1.אנו מכריזים בזאת: הכרה עירונית במצב חירום אקלימי-אקולוגי.

אנחנו בעיצומו של עידן המאופיין בשינויי אקלים מואצים וקיצוניים, ומבחינה עירונית יש הכרח להכיר רשמית בחומרת המצב, ולהיערך לקראת הבאות: הן על ידי תקציבים ופעולות למימוש התכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים, הן על ידי שקיפות מלאה בתחום, והן על ידי העלאת המודעות לנושא בציבור הירושלמי על כל גווניו.


2. לא בונים על שטחים ירוקים.

השמירה על שטחים פתוחים קריטית לצורך התמודדות עם ההשלכות העירוניות של משבר האקלים, ולצורך הבטחת איכות החיים בעיר שעוברת תהליכי ציפוף אינטנסיביים. כל שטח ירוק – חייב להישאר כזה. אין לאשר כל שינויי ייעוד בקרקעות הנמצאות כיום תחת ייעוד של "שטח ציבורי פתוח" או "שטח פרטי פתוח".


3. הגיע הזמן לגדל שיניים: מעמד מחייב לתכנית המתאר לטבע עירוני בירושלים.

תכניות בינוי ופיתוח הנמצאות על או בסמוך לשטחים פתוחים שהוכרו כאתרי טבע עירוניים, לא יידונו במוסדות התכנון העירוניים טרם קבלת חוות דעת רשמית מטעם המחלקה לאיכות סביבה בעירייה.  לא תהיה בנייה על שטח שהוכר כאתר טבע עירוני כל עוד אין תוכנית מתאר כללית לירושלים שתתן מעמד לאתרי הטבע העירוניים.

 

4. רוצים שינוי: הקרקע באתרי הטבע העירוניים שנותרו – תשונה לייעוד של "שטח פתוח". 

במצב בו מעל ל-65% מאתרי הטבע העירוניים בירושלים כבר הושמדו, נפגעו, או נמצאים תחת איום של פיתוח ובינוי, יש צורך מיידי בהגנה סטטוטורית על השטחים שנותרו. זאת, על ידי יזימת שינויי תב''ע לכל השטחים הפתוחים שהוכרו כאתרי טבע עירוניים, אך אינם נמצאים עדיין בייעוד קרקע של "שטח ציבורי פתוח" או "שטח פרטי פתוח".

לא תהיה כל בנייה על שטח שהוגדר כאתר טבע עירוני בטרם תהיה תוכנית מתאר כוללת לירושלים.


5. הבטחות צריך לקיים: מימוש התכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים.

בעיריית ירושלים קיימת תכנית להתמודדות עם משבר האקלים, אך היא אינה מיושמת – עקב מחסור בתקציבים והיעדר אכיפה עירונית או ציבורית. לכן, יש להקצות כל שנה לפחות 1% מהתקציב העירוני השוטף לצורך מימוש התכנית, ובנוסף – למנות נציג/ת המחלקה לאיכות סביבה בעירייה אשר באחריותם יהיה להציג דין וחשבון פומבי בכל ישיבה של מועצת העיר, באשר להשלכות הסביבתיות של החלטות המועצה השונות בחודש החולף, הנוגעות לתחומים של שטחים פתוחים, תחבורה, אנרגיה, פסולת ומזון.


6. הרים סביב לה: הכרזה על גן לאומי 'הרי ומעיינות ירושלים'.

התפתחותה האינטנסיבית של ירושלים בעשורים האחרונים נעשתה רובה ככולה על חשבון השטחים הפתוחים סביב העיר, ובמחיר פגיעה קשה בטבע ובמסדרונות האקולוגיים. לאור הלחץ האדיר לבנות בכל מחיר, תכניות בינוי על גבי רכס לבן, סובב הדסה ועוד – מקודמות במלוא המרץ. עיריית ירושלים, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ומשרד ירושלים – תצטרף ליוזמת ארגוני המאבק והסביבה, ותפעל להכרזה מיידית על גן לאומי 'הרי ומעיינות ירושלים', על מנת להגן על הטבע שנותר מערבית לתחומי העיר.


7. שבחי ירושלים: קרן עירונית לשימור והנגשת אתרי הטבע העירוניים.

לצורך שימור משאבי הטבע העירוניים ופיתוח והשבחת תשתיות קולטות קהל אשר יבטיחו הנאה והבנה מרבית של המערכת הטבעית, תוקם קרן עירונית לשימור ופיתוח משאבי הטבע העירוניים. פעילות הקרן והתמיכות שלה באתרי הטבע ייעשו בהתאם לפרוגרמה ובהנחיית מנהל/ת פרויקט ייעודי באגף אסטרטגיה בעירייה.


8. הדואג לשנים – נוטע עצים: תכנית מתאר לאילנות העיר. בניית שדרות צל המאפשרים הליכה נוחה ונעימה.

תרומת העצים הבוגרים ברחבי העיר לבריאות התושבים ולאיכות חייהם, יחד עם התועלות הרבות שיש לעצים בתחומים הסביבתיים והאקולוגיים, חייבת לבוא לידיי ביטוי בתכנית מתאר שתתייחס לעצים כאל משאב עירוני, ולא כאל מטרד. לצד מיפוי שלד העצים הירושלמי הקיים, יש לוודא השלמת נטיעות, ולתת תוקף מחייב להנחיות שימור, טיפוח ותחזוקה של עצי העיר. למשל, בין היתר, יש להגיע למצב בו בכל רחובות העיר תיושם מדיניות של עץ כל 5 מטר, ותכניות בינוי בהן יאושרו כריתות ו/או העתקות עצים בוגרים – יחוייבו בנטיעת עצים בוגרים ביחס של 1:3. 


9. מהפח: הגדלת ומיסוד התמיכה ביוזמות עירוניות להפחתת שימוש ומיחזור. 

הגדלת התמיכות העירוניות ביוזמות מהמגזר השלישי העוסקות בחינוך ו/או פרקטיקה בתחומי המיחזור והפחתת שימוש, והצמדת היקף התמיכה לתקציב השנתי השוטף של העירייה.


10. היד על השאלטר: קידום החוסן האנרגטי של ירושלים.

גם באירועי מזג-אוויר קיצוניים אך גם בשגרה, החרפת משבר האקלים עלולה להשפיע על אספקה סדירה ועל מחירי האנרגיה. בהתאם, יש להגביר את ההיערכות העירונית ולקדם את החוסן האנרגטי על ידי הקלה בירוקרטית בהקמת תשתיות אנרגיה סולארית על גגות וסככות, יצירת תמריצי מיסוי לעצמאות אנרגטית בבניינים, והקמת תשתיות להפקת אנרגיה מפוסלת אורגנית, לצד מערכות לאגירת חשמל.

paper_plane

נשמח לשמוע ממך

כאן המקום להתייחס לנושאים שחשובים בעינייך, ואנחנו נשמח לענות

Share by: